מאת: יעל לרנר, שנה ב' משלבת עם מזרח תיכון
אני לגמרי מסכימה עם דוד כהן על כך שאסור לאפשר להדרת נשים לקרות ולו בחברות הקטנות והסגורות ביותר במדינה. גם אני חושבת שהאפליה פוגעת בכולנו כחברה בסופו של דבר ולא רק בנשים. כשהתחיל המאבק גם אני הייתי מתעצבנת ומוצאת את עצמי אומרת הרבה דברים רבים נגד חרדים (שקשורים להרגלי האכילה שלהם, צורתם הפיזית, ריחם, והתפקיד שעשו בצבא). עם הזמן, כשהתופעה גדלה ונשארה באופן קבוע בסדר היום, כשכל יום ניתן כמעט לראות כתבות בנושא זה וכולם מדברים עליו התחלתי לחשוש. אני חושבת שאנחנו על סף חורבן בית שלישי, ואפילו אין לנו בית שיחרב. הבית הדמיוני הזה יחרב בגלל שנאת חינם, בדיוק כמו הבית השני.
אני חושבת שהתקשורת בוחשת בנושא זה על בסיס כמעט יומיומי ורחב גורמת לחלק מהקבוצות להקצין. אחרי המחאה עם הילדים המחופשים לילדים בשואה, אין ספק שמדובר בקבוצה שאוהבת לעשות פרובוקציות. ואם באופי הקבוצה עסקינן, ראוי להזכיר שהם מיעוט בקרב הציבור הדתי, רובם בכלל נטורי קרתא, קבוצה קיצונית שאפילו לא מכירה במדינת ישראל ומכחישה שואה. אני חושבת שבגלל שהנושא לא יורד מסדר היום והוא כל כך בוער, לסוגיית הדרת הנשים נוסף רגש חדש, והוא לא הרצון לצדק, לשוויון, אלא שנאה. שנאה שבסופו של דבר גורמת לפילוג . זה נראה כאילו במקום המאבק נגד הדרת הנשים זה הפך למאבק נגד החרדים, אנשים העלו תמונות לפייסבוק של בחורות יורקות על חרדים. פורסמו כל מני תגובות במאמרים, בלוגים ודפים בפייסבוק נגד חרדים. זה נראה כאילו הרבה שכחו מאיפה הכל התחיל (הרצון לשוויון) ונשארה רק השנאה כלפיהם.
אני חושבת שישראל יכולה להתגאות בעובדה שעד עכשיו לא הייתה בה מלחמת אחים, אבל אני לא יודעת כמה זמן נוכל להישאר עם הגאווה הזאת.
אני ממש לא חושבת שהצד החילוני הוא האשם בפילוג. המאבקים של החרדים בזמן פינוי ההתנחלויות נגד חיילי צה"ל, פעולות תג מחיר, תפיסת עולמם לגבי החילוניים, ודרך חייהם של לקבל מהמדינה בלי לתת לא תרמו ליחסי דתיים חילוניים בארץ. אבל אני חושבת שבתור צד בטנגו הקטלני הזה יש לנו את החובה לנסות לשים לו סוף. ששנאה לא תביא אהבה. ויש לי סוד לגלות לכם: לאהבה ושנאה יש אותו מחיר (חינם)!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה