אייר לין, שנה א', משלב עם כלכלה:
נדמה לי שאפשר לצייר סקאלה של המדעים הנלמדים באקדמיה, כאשר בצד אחד עומדים המדעים המדויקים, או "מדעי הטבע", בקצה השני נמצאים "מדעי הרוח" ובאמצע "מדעי החברה". במה הם מובדלים? מדעי הטבע מתיימרים לתאר את העולם הממשי, או האובייקטיבי הנמצא מסביבנו ולהתוות בהם חוקים. למדעי הרוח מהצד השני אין התיימרות כזו, ולמעשה הם "עוסקים" בעולם הסובייקטיבי, ובעצם לא ממש עונים על ההגדרה של מדע. ומדעי החברה? מדעי החברה, כמו מדעי הטבע, מתיימרים לתאר את העולם הממשי, האובייקטיבי. בתיאוריה, אין מקום לפלורליזם או ריבוי דעות, היות והנחת הבסיס היא שכולנו חיים באותו עולם, ומצייתים לאותם "חוקים" אותם מדע זה מנסה לגלות. אלא שבניגוד למדעי הטבע, מדעי החברה מתקשים הרבה יותר במלאכה זו בעקבות שלל גורמים שונים כגון בקבוצות בקרה, מורכבות המוח האנושי וכל האינטראקציות שהוא יוצר וכו'.
אלא שיש גורם אחד שהייתי רוצה להתעכב עליו, כי הוא תלוי בנו, "מדעני המדינה" לעתיד. אני רוצה להביא רעיון אחד המובא במאמר של סמי סמוחה שכולנו קראנו (נכון?): נאמר שם כי הטיעונים המתנגדים להגדרת ישראל כדמוקרטיה אתנית, מכיוון שהגדרה כזו עלולה לתת גושפנקא, או לגיטימיות למשטר מסוג זה, המפלה בין אזרחיו, אינם רלוונטיים היות וישראל אכן עונה על הגדרות הבסיס לדמוקרטיה, ועל כן יש להגדירה ככזאת, ללא קשר לדעות נורמטיביות כאלה או אחרות.
ופה בדיוק שורש העניין. מדע המדינה הוא "מדע" שמאוד מועד להטיות על רקע אידאולוגי, או נורמטיבי. בדוגמא שנתתי, "מדעני מדינה" מרשים לעצמם לשחק עם ההגדרות הבסיסיות – השפה המשותפת של מדעני המדינה - מתוך יומרות נורמטיביות כאלו ואחרות. אלא שהתערבות מסוג זה לא משרתת את מטרותיהם, אלא למעשה הורסות את מדע המדינה, כאשר הן הופכות אותו ללא רלוונטי, ולא מדעי. מדע ללא שפה משותפת מוסכמת, לא יכול להתפתח לכדי יצירת כלים משמעותיים לניתוח המציאות, והופך להיות סתם דיון, או יותר נכון ויכוח ארוך טווח בסוגיות שונות, שאף אחד לא מייחס לו חשיבות בתור כלי שימושי.
אפשר לדמות את זה בראש לוויכוח בפיזיקה על אמות מידה כמו קילו, או מטר. אם אי אפשר להגיע להסכמה בנושאים בסיסיים כאלו, ולא נעשה בהם שימוש אחיד, בלתי אפשרי לפתח תיאוריות פיזיקליות שימושיות ולחזות את המציאות בתנאים משתנים.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקאי אפשר לדמות את זה לויכוח בפיזיקה על אמות מידה כמו קילו או מטר. קילו ומטר אלו יחידות מידה. אפשר למדוד במטר ואפשר באינצ'. המציאות היא אותה מציאות. כל עוד ממירים בהצלחה, אפשר ליצור שיח בין שתי מדידות שמשתמשות ביחידות מידה שונות.
השבמחקהחלוקה שעשית בהתחלה לא בדיוק ברורה - פסיכולוגיה "שייכת" למדעי הרוח אבל במדע המדינה וכלכלה נעשה שימוש נרחב בה.
האם ההגדרה של ישראל ככזו או אחרת זה עניין נורמטיבי או דסקרפטיבי? חוק השבות מפלה בין אזרחים לעתיד...
חוקר בתחום של מדע המדינה יכול לנתח את המציאות ללא "משקפיים" אידיאולוגיות... אבל יש חוקרים/ הוגים שלא מסתפקים בזה ומעוניינים לחתור אל עבר מצב טוב יותר - טוענים טענות נורמטיביות על איך צריך להתנהל, בין השאר.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקיש להבין כי מדע המדינה עוסק בליבתו בשאלת החיים הטובים והחברה הצודקת, זהו ויכוח בתחום האתיקה, כלומר הפילסופיה, ולכן בונה תילי תילים על בסיס הלקוח ממדעי הרוח.
השבמחקניתן לנסות לכפות אובייקטיביות על מדע המדינה, כלומר לסרס אותו ממחשבה מדינית ולהתמקד בשיח מדעי על המצוי (אני חושב בכיוון של פוליטיקה השוואתית וחקר מוסדות). אולם דווקא כך אנו מסרסים את מדע המדינה גם מכל רלוונטיות אמיתית; אם מדע המדינה אינו כלי בשירות השאיפה לחברה המבטאת את הערכים הנעלים בהם חפץ יקרנו הרי שהיא לא מועילה בדבר מלבד תיאור המציאות כהוויתה, מציאות שאינה בהכרח רצויה או טובה.
אני חושב שכל סטודנט במדעי החברה מגיע למסקנה הזו בשלב כזה או אחר של תחילת לימודיו וניסחת את זה יפה. זה חלק מהעניין ולומדים ליהנות מזה עם הזמן... או כמו שאוהבים להגיד לנו: "ברוכים הבאים לשיח האקדמי"... בהצלחה. :-)
השבמחק(את כל זה כתבתי קודם...)
אבל למה אני אומר את זה? כי אם אתה מחפש הגדרה אחת ויחידה לאיך העולם עובד, או המדינה... אם אתה מחפש מדע מדויק במדעי החברה, אם אתה מחפש את האמת, בסוף תגיע למסקנה אחת - שהאמת מלאה באנשים. ולאנשים יש דעות. זהו.
מצחיק, זה מתקשר ממש להרצאה שהייתה לפני כמה ימים של מרצה מהמחלקה לספרות. הוא טען שמדעי החברה ובמיוחד הרוח לוקים בזה שהם מנסים להיות יותר כמו מדעי הטבע - יותר חישובים כמותיים, יותר קשר בין משתנים, יותר "מדעי"... זה כמובן הזכיר את כל עניין הביהיוויורליזם והאנטי-ביהיוויורליזם שנחפר וייחפר עליו מספיק בלימודים.
השבמחקאני ממש מסכים עם מה שערן ואלעד אמרו, ואני אוסיף לזה - גם האובייקטים שאנחנו בודקים שואפים לעצב את המציאות לפי ההשקפה שלהם (יותר מאשר תרכובות כימיות או נוסחאות מתמטיות). אם בפסיכולוגיה אתה מתעסק עם המוח האנושי, שהוא דבר מדהים ומורכב שייקח עוד עשרות שנים עד שנבין אותו כמו שהוא, אז בסוציולוגיה אתה מתעסק עם אלפי מבנים מורכבים כאלה שמתקשרים אחד עם השני, ובמדע המדינה נוספים לך אינטרסים והבדלי עוצמה בין אנשים וקבוצות שבכלל מסבכים את העסק.
אבל למה ללכת רחוק? בוא נסתכל על כלכלה - שבכלל שואפת להיות מדע עם יכולות ניבוי, שהמספרים משחקים בו תפקיד הרבה יותר מהותי. אם גדולי הכלכלנים לא הצליחו לחזות את המשבר הכלכלי העולמי, אולי מה שנשאר לנו לעשות במדע המדינה זה רק לפרש את המציאות (כמותית ואיכותית) - וגם להתפלסף קצת על הדרך.
האמת שכלכלה היא דווקא דוגמא מצוינת למדע חברתי שכן עובד. כמו שאף אחד לא חשב להפסיק להסתמך על פיזיקאים אחרי התרסקות מעבורת החלל קולומביה, או קריסת הכור בפוקושימה, כך אין סיבה לנטוש את מדע הכלכלה בגלל שרשרת אירועים שאף אחד לא יכל לצפות אותה. מדע הכלכלה עדיין מספק יישומים רבים ומוכיח את עצמו כבר עשרות שנים. הזכרת המון מורכבויות הקשורות במדע המדינה שלכאורה מבדילות אותו משאר תחומי המחקר. אלא שלמעשה מורכבויות עצומות קיימות בכל התחומים (כמו הפסיכולוגיה שאותה בעצמך הזכרת) וההבדל הוא ששאר ענפי המחקר החכימו ויצרו מודלים מופשטים של המציאות המוותרים על תיאור חלק גדול מהמורכבויות, לטובת התקדמות במחקר.
השבמחק